רגישות לתרופות בכלבים – MDR1

רגישות לתרופות בכלבים- Multidrug Sensitivity (MDR) in Dogs

ד"ר טל מאייר, וטרינר
מרפאת דוליטל לחיות מחמד, וטרינר בכפר סבא.

כלבי רועים רבים נושאים מוטציה בגן שגורמת להם להיות רגישים לתרופות מסויימות, הידועה והנפוצה ביותר שבהן, משפחת האיוורמקטינים (Ivermectin) שאיתם אנו נוהגים לטפל כנגד תולעת הפארק, נגד תולעת הלב וכן נגד טפילים מסויימים, אולם קיימות תרופות נוספות שכלבים אלה רגישים אליהן, העיקריות שבהן: אימודיום (נגד שלשול) ותרופות מסויימות נגד סרטן (וינקריסטין, דוקסורוביצין ואחרות).
* רשימת התרופות הידועות מצורפת בסוף הכתבה.

הרגישות לתרופות אלה נובעת עקב מוטציה בגן MDR1 שאחראי לקידוד משאבות לתרופות בדופן התאים. משאבה זו אמורה למנוע כניסת תרופות, או להוציא תרופות מהתאים החוצה ולהפחית את ריכוזן בתאים, בעיקר בתאי המח.
כשאר יש מוטציה בגן, התרופות מצטברות במח (ובתאים נוספים) וגורמות לתופעות הלוואי שכוללות סימנים נוירולוגים, אטקסיה, עוויתות ואף מוות!

על מנת לגלות אם הכלב נושא את המוטציה, אנו מבצעים בדיקה גנטית למציאת הגן MDR1.

אבחון המוטציה:

ישנן מספר שיטות לבדיקת DNA שבודקת את נוכחות המוטציה.
ניתן לשלוח דם יבש על נייר, דם במבחנה או קבוצת שיער הכוללת שורשים למעבדה ותוך 2-3 שבועות לקבל תשובה.

התשובות האפשריות לבדיקה הגנטית הן שלוש:
1. הכלב לא נשא של הגן MDR1

2. הכלב נשא של הגן באלל אחד (מתוך שניים=הטרוזיגוט), כלומר קיבל את המוטציה מהאבא או מהאמא. כלבים הטרוזיגוטיים עדיין עלולים להראות רגישות לתרופות, ויש להם 50% סיכוי להעביר לצאצאים שלהם את המוטציה.

3. הכלב נשא של המחלה ב-2 האללים (הומוזיגוט)– כלומר קיבל את המוטציה גם מהאם וגם מהאב.

   כלבים נשאים של המוטציה ב-2 האללים יראו רגישות לתרופות המדוברות וגם יעבירו את המוטציה לצאצאים שלהם.

בטבלה הבאה תמצאו גזעי כלבים בעלי שכיחות גבוהה יחסית של המוטציה בגן MDR1:

מה קורה לאחר האבחון?

לרוב אנו מתייחסים לנשאות לגן MDR1 בהקשר של טיפולים נגד תולעת הוושט (תולעת הפארק), לכן:

אם בבדיקה יצא שהכלב אינו נשא- אין שום בעיה לתת זריקות מניעתיות כנד תולעת הפארק.

אם יצא שהכלב הוא נשא הטרוזיגוטי (רק אלל אחד) – בדר"כ מתחילים לתת מינון מאוד נמוך של התרופות ומעלים לאט לאט את המינון. אם לא נצפו תופעות לוואי, ניתן לתת מינון מלא של החומר.

אם יצא שהכלב נשא של המוטציה בגן MDR1 – אסור לתת לו תרופות ממשפחת האיברמקטינים ויש למצוא פתרונות חליפיים למניעה של תולעת הפארק.

פתרונות חלופיים אפשריים לטיפול מונע נגד תולעת הפארק:
1- טיפול חודשי באמפולות מסוג אדווקט (אמפולות נגד פרעושים וטפילים נוספים של חברת באייר שבטוחות לשימוש בכלבים נשאי המוטציה בגן).
2- מתן חודשי של תרופה בשם טריפקסיס – חומר נגד פרעושים ותולעים שניתן בכדור פעם בחודש ונשמר בדם הכלב למשך חודש.
החומר בטוח לשימוש בכלבים נשאי המוטציה בגן.

רשימת התרופות הידועות שמסוכנות לכלבים בעלי מוטציה בגן MDR1:

Ivermectin (found in heartworm & park worm medications)
Loperamide (Imodium over the counter antidiarrheal agent)
Doxorubicin, Vincristine, Vinblastine (anticancer agents)
Cyclosporin (immunosuppressive agent)
Digoxin (heart drug)
Acepromazine (tranquiliser)
Butorphanol ("Bute" pain control)

The following drugs may also cause problems: Ondansetron, Domperidone, Paclitaxel, Mitoxantrone, Etoposide, Rifampicin, Quinidine, Morphine, Erythromycin, Moxidectin, and Selamectin.

לסיכום:

כלבי קולי וכלבי רועים רבים עלולים להיות נשאים של מוטציה בגן MDR1.
מוטציה בגן זה גורמת להצטברות של תרופות שונות במח, שעלולות להגיע לריכוזים טוקסיים, לגרום להפרעות נוירולוגיות, עוויתות ואף מוות.
ישנה דרך פשוטה לאבחן את המוטציה בגן ע"י בדיקת DNA.
לכלבים נשאים של המוטציה יש להתייחס באופן מיוחד ולהיזהר בשימוש בסוגים רבים של תרופות וחומרי הדברה.

אנו נשמח לעמוד לרשותכם לשאלות נוספות וכמובן בדיקות וייעוץ בנושא אבחון המוטציה בגן MDR1 וכמובן טיפולים מתאימים לכלבים אלה.

מרפאת דוליטל לחיות מחמד

וטרינר בכפר-סבא

תל חי 31, כפר סבא

077-4406645

http://www.mayer-vet.com